EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
נאדו פייאנו
1925
יוצר הדף: נעמה פרנטה קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
סיפור חיים

פרוייקט הנצחה

שם התלמידה המתעדת: נעמה פרנטה- עולה חדשה             כיתה: יא 1

שם המלא של הדמות המונצחת: נאדו פייאנו

הקרבה של התלמיד לדמות: הכרות מהקהילה היהודית של מילנו

תאריך לידה: 22 לאפריל 1925

מקום הלידה: פירנצה, איטליה

עיסוק/עבודה: סופר

מקום המגורים במהלך המלחמה: פירנצה, פוסולי ואושוויץ

סיפורה של הדמות לפני המלחמה: נולד בפירנצה בשנת 1925.                         בשנת 1938, בהיותו בן 13, נאלץ לעזוב את בית הספר בגיל 13על רקע  החוקיים הפאשיסטיים, והמשיך את לימודיו בבית ספר קטן, שהוקם על ידי הקהילה היהודית בעירו. לאחר 5 שנים איטליה חתמה על הסכם עם הגרמנים,  שכבשו את איטליה, ופייאנו ומשפחתו היהודית ברחו מביתם בחיפוש אחר מחבוא אצל חברים. לאחר מאמצים רבים הם מצאו מקום מסתור אצל חבר של אביו.

סיפורה של הדמות במהלך המלחמה: ב 5 לפברואר 1944, בגיל 18 , המשטרה הפאשיסטית עצרה אותו ברחוב קאבור בפירנצה. אסרו אותו  מכיוון שהיה יהודי. לאחר מכן הועבר למחנה מעבר בפוסולי, ששוכן במחוז אמייליה רומנייה, עם 11 מבני משפחתו. 

המחנה בפסולי הוקם על ידי האיטלקים ב- 1942 ושימש כמחנה השמדה ומעבר ליהודים לגרמניה. הרכבות הראשונות שיצאו מהמחנה עם יהודים היה בפברואר 1944 למחנה אושוויץ. 5000 אנשים שהיו בפוסולי נשלחו למחנות השמדה מאוד קשים: אושוויץ- בירקנאו, בוכאנוואלד, ברגן-בלזן, מאוטהוזן וראוונסברוק. מבין 5000 האנשים שהיו בפוסולי מחצית מהם היו יהודים. שליש מיהודי איטליה עברו דרך מחנה זה בדרכם למחנות ההשמדה.                                                         

ב 16 למאי 1944 הועבר עם משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ. הנסיעה ארכה 7 ימים ו 7 לילות ברכבת משא בלי לדעת מה קורה ומדוע. בשעה 6.00 בבוקר של היום השמיני הרכבת עצרה. .A5405על זרועו נחקק המספר  

כשהגיעו למחנה הופרדו הגברים מהנשים ומיד אחר כך סידרו את הנשים בשורה ומיינו אותן.        אימו של פייאנו נרצחה עוד באותו היום במשרפות.                                                               כל הגברים היו צריכים להגיע בשעה 4:30 בבוקר לככר המרכזית.

כל התפקידים והעבודות שלהם שהוטלו עליהם היו צריכים להיעשות בתוך דקות ספורות. אם לא עשו כך-  היו מרביצים להם או הורגים אותם.                                                                               

ב 11 לאפריל 1945  פייאנו שוחרר ממחנה הריכוז  בוכאנוואלד על ידי כוחות בעלות ברית. נאדו פייאנו היה היחיד ששרד מבני משפחתו.

סיפורה של הדמות לאחר המלחמה: אחרי ששוחרר ממחנה הריכוז חזר לפירנצה אל ביתו הישן. מביתו נותרו רק שרידים. מצבו היה מאוד קשה והוא נעזר בבני דודים, היחידים שנשארו בחיים ממשפחתו, מכיוון שלא נלקחו למחנה.                                                             לאט לאט חזר ללימודים והחל ללמוד כדי לקבל תואר, שיאפשר לו למצוא עבודה. בתקופה הזאת פייאנו השתתף במסיבה דתית- יהודית בפירנצה, ושם פגש את רינה לאטס, חברה מבית הספר היהודי, שבו למד. השניים התחתנו ב 30  לאוקטובר 1949 ואחרי שנה נולד להם בנם הראשון, אנצו. בשנת 1955 נולד בנם השני, אנדראה. לאחר שנה משפחת פייאנו עברה לגור במילנו, שם מצא עבודה בתעשיית הטקסטיל. בשנת 1963 החליט להרשם לאוניברסיטת בוקוני במילנו ובאותה שנה נולד לו בנם השלישי, עמנואלה.                                                                                   בשנת 1968 קיבל תואר והחל לעבוד. לאחר כמה שנים הוא החל לספר את סיפור הישרדותו ברחבי איטליה והרצה בבתי ספר.                                                                                         , שבו סיפר את סיפור הישרדותו. לאחר הצלחתו של הספר A 5405בשנת 2003 פירסם את  המשיך להוציא ספרים שהצליחו מאוד וקיבל פרסים רבים וכבוד.                                          השואה גרמה לו לאבד את משפחתו היקרה. עד היום הכאב הכי גדול שלו הוא מות אימו, מכיוון שהיה לו קשר מאוד חזק איתה.

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text