EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
ראובן פרגמן
1910-1943
יוצר הדף: נגה גלוסקה קשר לדף: קרוב משפחה
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים
  • שם מלא של הדמות המונצחת: ראובן פרגמן
    בני משפחתו של ראובן שנספו בשואה: אשתו שיינדל (יפה),
    ילדיו: פולה ואנה (ייתכן והיו עוד ילדים)
    אחיו/אחיותיו: הלנה, דורקה, נטקה, רגינה, ליפסיה, יעקב, גוצ'יה

    ·       הקירבה שלי לדמות- סבא של סבא מצד אמא

    ·       תאריך לידה: לא ידוע

    ·       תאריך פטירה: ככל הנראה 1943

    ·       מקום הלידה: פולין, ורשה

    ·       עיסוק / מקצוע: סוחר עורות ובדים

    ·       מקום המגורים במהלך המלחמה: גטו ורשה

    ·       מקום הרצח ומועד הרצח: ככל הנראה גטו ורשה

    ·       סיפורה של הדמות לפני המלחמה: ב1937/8 ביקר סבא שלי צבי פרגמן יחד עם אמו צילה פרגמן בוורשה. הם נסעו מנמל חיפה באוניה הר הכרמל לנמל קונסטנצה ומשם ברכבת לורשה. זו הפעם הראשונה והאחרונה שנפגשו עם ראובן ובני משפחתו. סבי היה ילד קטן ולכן לא זוכר הרבה מהביקור.

    ·       סיפורה של  הדמות במהלך המלחמה- ראובן שהה בגטו ורשה עם בני משפחתו. ב1943 הגיע מכתב לארץ ששלח לבנו 
    (דב פרגמן, אביו של סבי) שבו סיפר שמצבם קשה ואשתו שיינדל (יפה) חולה. הוא ביקש לשלוח לו מזון, אך כשהמכתב הגיע זה היה אחרי חיסול גטו ורשה. במכתב הוא כתב שבנו (אחיו של דב) עובד כמהנדס אצל הנאצים. לאחר המלחמה ניצול שואה סיפר שהנאצים הרגו את ראובן ע"י זריקתו מהמרפסת של הגטו בקומה הרביעית.

    ·       ראובן נרצח בגטו ורשה ביחד עם אשתו שיינדל (יפה), אין לנו פרטים לגבי שאר בני המשפחה שנרצחו בשואה.

    לראובן היו 10 אחים ואחיות מהם שניים עלו לארץ - שבתאי פרגמן וישראל פרגמן שעלה מוינה לאחר שהיה כלוא בבוכנוואלד בידי הנאצים ושוחרר מהם.

     


קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text