קהילה

תחילת התיישבות יהודית במקום קהילה ספרדית מאורגנת בעיר קסנתי נוסדה בראשית המאה ה-20 עת הגיעו לעיר משפחות מאדירנה, דידימוטיכו ושאלוניקי. בספטמבר 1913 מנתה הקהילה כ-290,1 איש. הקהילה לאחר מלחמת העולם הראשונה עזבו יהודים רבים את העיר ומספר בני הקהילה ירד לכדי 350 נפשות. פליטים רבים שהגיעו לעיר לאחר מלחמת יוון-טורקיה, העלו את מספר בני הקהילה ל-700 בראשית שנות ה-30 .מרבית היהודים היו נתונים במצב כלכלי קשה והתגוררו בשכונת פּ וּרְ נָ לִ י ומעטים בלבד התגוררו בעיר העילית שכונתה אָ נוֹ פּ וֹ לִ י. במהלך שנות ה-30 נפתח בית ספר יסודי יהודי. שתי אגודות עזרה הדדית פעלו בעיר- ׳ביקור-חולים׳ ו׳נשים׳. רבים מיהודי העיר היו סוחרים. בין הבולטים שבין אנשי העיר ניתן היה למצוא את יהודה חיים פרחיה- איש עסקים ציוני אשר פרסם מאמרים בעיתונות היהודית המקומית. בשנת 1912 ,ייסד בעירו את ׳אגודת בוגרי בית ספר כי"ח׳. הקהילה בשואה עם העברת השליטה באזור לידי ממלכת בולגריה מנתה הקהילה 660 נפשות ב-22 בפברואר 1943 נחתם הסכם בין ממשלת בולגריה לגרמניה, אשר השלב הראשון בו היה שילוח 000,12 יהודי תראקיה ומקדוניה הווארדארית אל מחנות ההשמדה. ב-4 במרץ 1943 אחר חצות נערכה אקציה בעיר קסנתי. בשלב ראשון ריכזו השוטרים הבולגרים 538 מבני הקהילה במחסני טבק ריקים, הפשיטו אותם וביצעו חיפוש גופני משפיל בכולם. מאוחר יותר, הועלו היהודים לרכבות משא פתוחות שנסעו לכיוון העיר לום משם הועברו להפלגה לוינה וככל יהודי תראקיה, הועלו לרכבות משא למחנה טרבלינקה. יהודי קסנתי נרצחו ביום הגעתם למחנה טרבלינקה. לאחר השואה כ-40 יהודים מקרב עצורי תראקיה ובתוכם 6 יהודים מקסנתי, ניצלו מהגירוש לטרבלינקה מאחר שנשלחו לעבודות כפיה בבולגריה ועלו למדינת ישראל. בסמוך לעיר עדיין קיים בית עלמין יהודי נטוש.