קהילה

מחנה העקרים פרנוואלד הוא אחד ממחנות העקורים הגדולים שהוקמו לאחר המלחמה באירופה לאחר מחנה פלדאפינג ומחנה לנדסברג וגם היה האחרון שנסגר.  המחנה הוקם ביוני 1945 באזור הכיבוש האמריקני של גרמניה, מדרום מערב למינכן, לפני כן המקום שימש כמקור מגוריהם של עובדי כפייה ומפעלי אי גה פארבן המייצר כימיקלים בגרמניה הנאצית.  המחנה הוקם בעיר וולפרטסהאוזן שבוואריה גרמניה. מתקני המחנה נבנו בשנת 1939  ושימש כמחנה לעובדי כפייה. בשנת 1945 המחנה הופקע ע"י הממשל של אזור הכיבוש האמריקאי של גרמניה לשם שיכון פליטים.  במחנה מלבד יהודים שוכנו גם יוגוסלבים, הונגרים, ובלטים ובתחילת אוקטובר 1945 הוחלט שהמחנה ישמש עקורים יהודים בלבד. בתוך שלושה חודשים גדל מספר היהודים במחנה בכ- 2,000 כך  בשנת 1646 הכיל המחנה כ-5,600 ניצולים. שיעור הילודה במחנה הייתה גבוהה מאד וגרם להגדלת האוכלוסיה במקום בצורה דרסטית. גם אונר"א פעל במחנה בנסיון להגדיל את רווחתם של תושבי המקום בשיתוף וועד המחנה שנבחר מבין מועמדים ממפלגות שונות שהציעו את עצמם. העקורים קיבלו הופעות תאטרון, הופעות מוזיקליות, עיתון פנימי וישיבה בשם "שארית הפליטה" שהוקמה לציבור הדתי נוכחות האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם וחסידיו הפכו את המחנה למרכז חסידות. בנוסף מנהל המחנה הנרי כהן וטרן מטעם צבא ארה"ב שניסה לשפר את תנאי חייהם של העקורים, דאג להכשרה מקצועית לבוגרי המחנה, הקמת בית ספר לנוער ששכן במחנה וזאת בשיתוף עם תנועות הנוער היהודיות זאת בנוסף זאת בנושף לבית ספר לילדים, בית ספר להכשרה מקצועית שפעל תחת רשת "אורט", ישיבה, בית ילדים ובית חולים. בשנת 1946 פרצה מגיפת שחפת במחנה והוקמה בעקבות כך ועדה מייוחדת שמטרתה לייצג ולתמוך בתושבים שנמנע מהם לעזוב את המחנה. בשנת 1951 ממשלת מערב גרמניה לקחה את אחריות על המחנה בהשגחת הג'וינט היהודי האמריקאי עד שנת 1954. עד שנת 1957 פעל המחנה ואליו הועברו עקורים ממחנות שונים עד לסגירותו. זה הוא מחנה העקורים האחרון שפעל על אדמת אירופה.


מקורות: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%93   https://www.yadvashem.org/he/holocaust/this-month/april/1946.html