נולד ב-11.11.1930, היה בן 9 כשפרצה המלחמה.
לפני המלחמה המשפחה של סבי התגוררה בשצונקה שבפולין אביו של סבי נקרא אברהם היה רב ואחד מראשי הקהילה הדתית בשצונקה ואמו של סבי נקראת רחל היתה סוחרת בעלת חנות שהביאה פרנסה למשפחה. לסבי היתה אחות קטנה שנפטרה מזיהום לפני המלחמה . סבי למד בחדר (חינוך דתי)
עם פרוץ המלחמה הגיעו יחידות האייזנצגרופן לשצונקה ברח סבי ואמו לבילסטוק ואביו ברח להתחבאות במקום אחר ושם הם נפרדו לתקופה ארוכה כאשר הגיעו האיזנצגרופן לביאליסטוק ברחו סבי ואמו לרוסיה הלבנה שבאותה עת פתחה את שעריה למהגרים. סבי ואמו התאחדו עם אביו של סבי במעבר הגבול לרוסיה הלבנה . ברוסיה הלבנה מצבם של סבי ומשפחתו היה טוב לתקופה קצרה והם השתלבו הקהילה היהודית שם ואף אביו של סבי הפך להיות החזן באחד מבתי הכנסת שם. אך כאשר פלשה לרוסיה הלבנה גרמניה והגיעו האיזנצגרופן החליטו המשפחה לברוח לאזורים הכפריים. יום אחד כאשר התחבאו באחד הכפרים התחבא סבי ואמו באסם ואביו במקום אחר. קבוצה של חיילי אס אס זיהו את אביו של סבי והתחילו במרדף אחריו ולבסוף כאשר תפסו אותו רצחו אותו והשאירו את הגופה באחת השדות.
למחרת קברו סבי ואמו את אבא של סבי . לאחר נדודים רבים החליטו סבי ואמו לברוח ליערות ולהצטרף לפרטיזנים הרוסים. סבי היה הפרטיזן הצעיר ביותר, והפרטיזנים הרוסים כינו אותו "פאצן"- שמשמעו ברוסית ילד קטן פרוע. סבי ואמו שרדו את המשך השואה ביערות עם הפרטיזנים בבלה רוס.
אביו של סבי נהרג בבלרוס בשנת 1941 . לאחר המלחמה סבי עלה במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל ונפרד מאמו בשנת 1947 שאיתה התאחד שוב ב 1949 בארץ ישראל
בהתחלה עלה במסגרת עליית הנוער לארץ ישראל באונייה אך הבריטים עצרו את האונייה כקילומטרים ספורים מנמל חיפה והחזירו אותה לכיוון קפריסין. לאחר כמה חודשים ששהה במחנות פליטים בקפריסין הגיעו נציגים מתנועות הנוער והקיבוצים בארץ ישראל והעלו אותו ארצה . כאשר הגיעה ארצה הוא הגיע לקיבוץ ושם הכיר את אשתו סבתא שלי.
עד לפני כמה שנים עבד כמכונאי במוסך פרטי שלו וכיום הוא עדין הבעלים של המוסך אך הוא בפנסיה ומשקיע בבורסה. כיום הוא נשוי לסבתא שלי טובה פילר ולהם שתי ילדים אמי ששמה שרית פילר מנוח ודודי ששמו אבי פילר. לסבי שישה נכדים מצד אימי שרית- דניאל אחותי הגדולה אני ודור אחי הקטן. מצד דודי- שני נאור וגיא .
אביו הוא זוכר כאדם דתי אדוק מאוד שחינוך דתי של בנו עמד בראש סדר העדיפויות שלו והוא האמין בבורא עולם עד הרגע האחרון. לאמו הוא חוו את חייו על פי עדותו אמו הצילה אותו אין ספור פעמים בתקופת השואה אימו נפטרה בשנת 1991 ומאז כל חודש הוא עולה לקבר שלה. בין סבי לאמו היה קשר מאוד חזק.
