EN
print_r(https://dorotmemorialine.com/images/man.jpg);
ישראל קסטנר
1906-1957
יוצר הדף: איתי דורון קשר לדף: אחר
אודות
חברים ומשפחה
קישורים
גלריה
קהילות
תנחומים ומחוות
סיפור חיים

ישראל רודולף (רז'ה) קסטנר נולד באפריל 1906 בעיר קלוז' שבחבל טרנסילבניה. באותו זמן חבל ארץ זה היה שייך לאוסטרו-הונגריה. חבל ארץ זה החליף ידיים רבות: עד 1918-אוסטרו-הונגריה, 1918-1940-רומניה, 1940-1944-הונגריה ומ-1944 חזר לרומניה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו במחוז כרבע מיליון יהודים.

קסטנר היה צעיר כשרוני ושאפתן, ד"ר למשפטים, פעיל ציוני ועיתונאי. הודות למאפיינים אלה וגודל התנועה הציונית ומשקלה בחיי הקהילה בטרנסילבניה, קסטנר התמנה לתפקיד מזכיר הסיעה היהודית בבית הנבחרים הרומני. כאשר כיהן בתפקיד זה צבר שם של פוליטיקאי ממולח שנצליח ליצור קשרים מהירים עם בעלי הון ולהגיע להישגים מרשימים עבור הקהילה היהודית.

לאחר חלוקת חבל ארץ טרנסילבניה בשנת 1940 חלה תפנית במצבה של הקהילה היהודית בה. בספטמבר 1940 פורסמו חוקים כנגד היהודים בחבל ארץ זה. קסטנר, שהיה עיתונאי, מצא את עצמו ללא עבודה ועבר לבודפשט.

זמן קצר לאחר הגעתו של קסטנר להונגריה, כתושב טרנסילבניה שסופחה למדינה זו, הוא מצא את דרכו ללב התנועה הציונית. כשרונו, קשרי משפחה וידידות קודמים, הצלחתו בתפקידים שבהם כיהן ברומניה והעובדה שלפני כן פעל במסגרתה של תנועה ציונית גדולה בהרבה מההונגרית המקורית, כל אלה דיברו בעדו. קסטנר הפך להיות סגן יושב ראש התנועה הציונית בהונגריה ויצר יחסי אמון קרובים עם היושב ראש, קומוי: האחרון היה "האב הגדול", גורם מאחד וממתן הפועל לעיתים קרובות מאחורי הקלעים. הראשון היה איש ציבור פעיל-יעיל, אוהב את החשיפה הפוליטית והתקשורתית ומתרועע בקלות עם עשירי המדינה ועם מנהיגיה.

בקיץ 1941 לאחר פרוץ "מבצע ברברוסה" ותחילת הרצח ההמוני בשטחים המזרחיים, זרמו פליטים רבים להונגריה . בחודש דצמבר 1941 התקיים כינוס בהשתתפות דמויות מרכזיות בקרב יהדות הונגריה, ומטרתו הייתה לסייע לפליטים אלה. בכנס זה תיאר קסטנר באוזני המשתתפים את מעשי הזוועה הנאציים המתרחשים בשטחים המזרחיים הכבושים, מידע ששאף מעדויות פליטים, אולם השומעים התייחסו בספקנות לדבריו וסירבו לנקוט יוזמה.

באביב 1942 החלו לזרום להונגריה המוני פליטים מסלובקיה, רבים מהם היו לא חוקיים, ובה החל לראשונה תהליך "הפתרון הסופי" עם שילוחם של יהודי הונגריה לאושוויץ.  פליטים אלו נזקקו לתעודות מזויפות, מקומות מגורים ולאמצעי מחיה.

כדי לטפל בקליטת הפליטים הקימה התנועה הציונית את "ועדת העזרה וההצלה" בראשות קומוי. קסטנר היה סגן יושב ראש הוועדה והרוח החיה בה, והוא ארגן את קליטת הפליטים בהצלחה גדולה. יחד איתם פעלו במסגרת זו בני הזוג האנזי (חנה) ויואל ברנד, שמואל שפרינגמן, פרץ רבס, צבי גולדפרב, אנדרה ביס והגזבר שלום אופנבך.

ערב הפלישה הנאצית להונגריה גיבשו קסטנר ופעילים ציונים אחרים הערכה שלפיה אמנם הנאצים ישתלטו על ארצם, ושגורל היהודים צפוי להיות אכזרי כגורל אחיהם בארצות השכנות. תחזית זו לא הייתה פופולרית ביותר בקרב הקהילה היהודית, משום שרובם המכריע של היהודים לא היו מסוגלים כלל לעלות על דעתם שגורלם נחרץ. כשחלק מיהודים אלה אירחו בבתיהם את 15,000 הפליטים מפולין ומשאר הארצות, הם שמעו מפיהם עובדות קשות ביחס לשואת העם היהודי. גם אלה מביניהם שנתנו בכך אמון מלא לא היו מוכנים לשקול את האפשרות שזוועות אלה תפקודנה בקרוב אותם. העובדה שהנאצים היו בני בריתם של ההונגרים במשך תקופה ארוכה – אולם רוב יהודי הונגריה לא נרצחו, שכנעה אותם שאיש אינו מתכוון לרצחם.

זמן קצר לאחר כיבוש הונגריה ע"י הגרמנים יצר הועד קשר עם איש ה-SS דיטר ויסליצני, מי שהיה אחראי על שילוחי היהודים. קסטנר יחד עם יואל בראנד  (אחד ממנהלי הועד) העלה בפני ה-SS הצעת תשלום של שני מיליון דולר בתמורה לאי גירוש היהודים מהונגריה.

קסטנר וועד ההצלה ניהלו שיחות עם אדולף אייכמן בזמן ההשמדה . לבסוף, ביוני 1944, הצליח קסטנר לקבל את הסכמת אייכמן להוציא לחופשי רכבת, עליה 1685 יהודים, תמורת 1000 דולרים לאדם.

הסכום הכולל לא היה בידו, אבל הוא ניסה לדחות את הקץ באמצעות משא ומתן כספי מורכב ומתמשך. קסטנר קיווה להעלות על הרכבת נוסעים רבים יותר, וזאת – באמצעות תשלום שוחד לבעלי תפקידם זוטרים בקרב הנאצים וההונגרים. מול שאיפתו זו, ובנוסף לקושי הכספי, פעלו כאן שני גורמים משמעותיים: האחד – חוסר אמון מצד רבים מהיהודים בכנות ההצעה הנאצית, ומדי פעם – גם קסטנר עצמו שלא היה מוכר לרובם. השני – מאמציהם של חלק מהנוסעים המיועדים לעבור מרכבת קסטנר המפוקפקת לרכבת בטוחה ממנה: זו שנסעה למחנה העבודה ואלדזה שהיה, כזכור, שם הסוואה לאושוויץ. מסע הרכבת היה ארוך וקשה.

כעבור ימים אחדים הגיעה לקסטנר הבשורה המרה שלזמן-מה שברה את רוחו: במקום לנסוע לארץ-ישראל הגיעה הרכבת למחנה-הריכוז ברגן-בלזן שבצפון מערב גרמניה. הנוסעים שוכנו בתת-מחנה נפרד, ולמרבה הפלא זכו בתנאי מעצר של שבויי מלחמה . 

כשקיבל קסטנר את הידיעה, שלפיה נאסרו נוסעי הרכבת במחנה ריכוז, חש שמפעלו ירד לטמיון. יחד עם האנזי ברנד נקט צעד התאבדותי כמעט: השניים נכנסו  היישר למשרדו של אייכמן, וקסטנר טען בפניו שהנאצים מוליכים שולל את היהודים. אייכמן הציע לקסטנר לשלוח אותו-עצמו לאושוויץ, אבל אחר-כך התחייב בפניו, תוך שהוא נשבע בכבודו כקצין גרמני, שלנוסעי הרכבת לא יאונה כל רע. אייכמן הורה לשחרר 318 מאסירי ברגן-בלזן מבין נוסעי הרכבת. הקבוצה הוסעה לציריך ב-21.8.

על הרכבת היו שלוש קבוצות עיקריות של אנשים:

אחת מהן הורכבה מציונים ומאנשי תנועות הנוער החלוציות.

השנייה כללה 388 מאנשי העיר קלוז' שהיו בעלי רישיונות עלייה וכן רבנים, סופרים, עיתונאים, אמנים ואנשי מדע.

בשלישית היו מעשירי הקהילה, שמימנו את מרבית דמי הכופר.

בשנת 1953 האשימו מלכיאל גרינוואלד כי שיתף פעולה עם הנאצים, השתתף עם קורט בכר שעמד בראש הוועדה הכלכלית של הגסטאפו בגזל הרכוש היהודי, והציל אותו אחרי המלחמה בגלל שותפות זו . 

היועץ המשפטי לממשלה הגיש תביעה נגד מלכיאל גרינוואלד באשמת הוצאת דיבה. במשפט הגן שמואל תמיר על גרינוואלד, והפך את קסטנר ממאשים לנאשם. בית המשפט המחוזי, בו ישב בדין השופט בנימין הלוי, זיכה את גרינוואלד ברוב סעיפי האשם ,מלבד הטענה שקסטנר היה שותף לגזל היהודים, שבית המשפט קבע כי הינה האשמת שקר. בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הפך בית המשפט את פסק הדין, וברוב של 3 נגד 2 החליט כי רוב ההאשמות נגד קסטנר אינן נכונות, מלבד ההאשמה שקסטנר העיד לטובת בכר ללא סמכות וללא צידוק. האשמה זו, קבעו שופטי בית המשפט העליון פה אחד, נכונה היא, וקסטנר לא היה רשאי להציל את בכר מעונשו . 

לאחר זמן קצר נרצח קסטנר בידי זאב אקשטיין. הוא נמלט בג'יפ שנהג בו דב שמר. המשטרה האשימה את יוסף מנקס וטענה שהוא היה ראש החוליה והמפעיל של הרוצח. אקשטיין הופיע כעד מדינה נגד מנקס. שלטונות הביטחון הודו כי אקשטיין היה סוכן שלהם עד חודשים מעטים לפני ההתנקשות. גם מאסרו של אקשטיין היה בתנאים נוחים במיוחד. שלושתם נדונו למאסר עולם. 

קשרים
תמונת פרופיל
קישורים
אלבומים תמונות
גלריית וידאו
קהילות
הצג רשימה של כל הקהילות>
הצג עוד>
הצג דף הקודם
מחוות | נרות
שלח
שלח מחווה
הוסף מדבקה
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text
Haim Maor
text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text text