אבי (רוברט) פרלס, נולד בוינה שנתיים לפני פרוץ המלחמה.
חודש לפני פרוץ המלחמה אמו של אבי, מרגרט, קיבלה מכתב להגיע לגסטאפו וקיבלה צו גירוש אשר אמר כי אליה ועל בנה לעזוב מיידית את אוסטריה.
הם הצליחו להגיע לבלגיה, דבר שלקח כמה חודשים ושם קיבלו ויזה לצרפת. כאשר הגיעו לפריז בשנת 1940, אמו רצתה להמשיך לספרד שם היו לאביו ידידים. לכן הם לקחו רכבת למרסיי ונרשמו לקבל מקום במעבורת.
שבוע לאחר מכן, היטלר פלש לצרפת, כבש אותה וכתוצאה מכך הגבולות נסגרו, מה שאומר שלא הייתה כניסה ויציאה מצרפת.
העיר מרסיי הייתה מוצפת בפליטים, לכן לשניהם לא היה מקום מגורים. השילטונות שיכנו אותם במחנה פליטים כ-150 קילומטר מהעיר, בהרי האלפים.
כעבור כשלושה חודשים, ערכו הפרדה בין יהודים ללא יהודים, את היהודים הכניסו למחנה ריכוז ואיתם את אבי ואימו.
הם שהו במחנה זה במשך כשנה.
אמו עבדה במכבסה אשר שירתה את התושבים בסביבה, וכתמורה לכך, היא קיבלה מנת מזון גדולה יותר משאר האנשים.
כעבור שנה, ב1942, כשהחלו הגירושים למזרח, אמו פחדה שהם ילקחו לכן היא לקחה את אבי וברחו מהמחנה במטרה להתחבא בכפרים. בסופו של דבר הגיעו למרסיי שם מצאה עבודה.
הם גרו בחדר שכור 7 חודשים עד שנתפסו ע"י המשטרה הצרפתית, אשר גילתה כי הם ברחו מהמחנה והסגירה אותם לגרמנים בפריז.
הם נשלחו לגסטאפו בפריז, ומשם מיד הם נשלחו בטרנספורט שיצא מפריז לאושוויץ.
בדרך הרכבת עצרה למספר דקות בשטח צרפת, כאשר הילדה שישבה על ידו , אשר הייתה כבת 14 שמה לב כאשר הרכבת עצרה שיש גדר רופפת, והבינה שמשם היא יכולה לקפוץ לשדות ולברוח לכן היא אמרה לאמא של אבי שתזרוק אותו גם כן.
אמו ללא זמן מחשבה רב, החליטה לזרוק אותו מהקרון, אך היא בעצמה נשארה ברכבת אשר בסופו של דבר הובילה למחנה ריכוז אושוויץ.
אבי והילדה הסתובבו בשדות במשך מספר שבעות, הם מצאו מזון לכן הצליחו לשרוד בזמן זה.
כאשר הם הגיעו לגבעה שבא היה מנזר, צלצלו בדלת לעזרה. באותו הרגע הגיע למנזר איכר, אשר החליט לקחת את אבי לביתו ושם הוא שהה.
כשהגרמנים החלו לעבור מכפר על כפר ולחפש יהודים, האיכר החל לפחד, לכן החליט למסור את אבי למחתרת הצרפתית, אשר צירפו אותו לקבוצה של ילדים כמוהו. שם, הוא והילדים, התחבאו במרטף במשך חודשים רבים.
כעבור כמה חודשים, כאשר חלק מהמחתרת נתפסה, לקחו שני ילדים מקבוצתו ואבי והבריחו אותם אל גבול שוויץ.
שוויץ הייתה נייטרלית, אך לא קלטה פליטים מסיבה זו המשטרה השוויצרית תפסה אותם והכניסה אותו למחנה מעצר עד שיחליטו מה לעשות איתו. כעבור כמה חודשים הוא קיבל אישור כניסה לשוויץ שם הוא נמסר למשפחה אומנת יהודיה שאימצו אותו וגר איתם עד שנתיים לאחר גמר המלחמה.
אחות אימו אשר גרה בתל אביב הצליחה לאתר אותו דרך הצלב האדום בג'נבה, ולכן, כאשר קיבל אישור עלייה לארץ ישראל, חיי איתה.
בשנים האחרונות, אבי גר בגבעתיים וחיי עם משפחתו.
